ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל: אבני הבניין של גולדסטון
הקרן החדשה לישראל (NIF) תומכת בלמעלה מ-100 ארגונים בישראל אשר מעורבים במגוון תחומים רחב, כולל בפעילות פוליטית הקשורה בסכסוך הערבי-ישראלי. לעיתים קרובות, התקציב השנתי של הקרן החדשה לישראל שעומד על 32 מיליון דולר זוכה לתגבורת מצדם של ממשלות אירופיות וארגונים כנסייתיים, ומוזרם לאותם ארגונים שמקבלים את הכסף בישראל (ראה טבלה למטה). כך, לקרן החדשה לישראל יש תפקיד משפיע ביותר בחברה הישראלית.
מלגות של הקרן החדשה אשר נתונות במחלוקת עזה מממנות מספר ארגונים אשר דוחים את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ופעילים במסעות חרם עולמיים (BDS), וקמפיינים אחרים שמכוונים נגד ישראל. הקרן החדשה לישראל הצדיקה את החלטות המימון האלו, וטענה כי היא מקדמת פלורליזם ודו-שיח, ותומכת בחופש הביטוי של שלל דעות. בניגוד לכך, המחקר של NGO Monitor מדגים את ההשפעה, שעולה במחיר רב, של ארגונים אשר נתמכים בידי הקרן, כמו גם את המחסור בקווים-מנחים יעילים להליך קבלת החלטות המימון של הקרן החדשה לישראל.
נוסף על כך, ארגונים שזכו למימון של הקרן החדשה ופרסומיהם אפיינו את ליבת דו"ח גולדסטון: גולדסטון התייחס לפרסומי ארגון "בצלם" לבדו, יותר מ-56 פעמים. באופן משמעותי, רבות מציטטות אלו נגעו בנושאים שמקורם בהשערות בלבד ואשר לעיתים כלל לא קשורים לעימות בעזה, אולם הם מציירות את ישראל כשטן וכגורם מדכא, והרחיבו את היקף הגינויים נגד המדינה.
בתורם, ארגונים לא ממשלתיים אלו שידלו את ממשלת ישראל וממשלות זרות לתמוך בדו"ח ובהמלצותיו. לדוגמא, בעקבות פרסום דו"ח גולדסטון, ארגון עדאלה שחרר הודעה לעיתונות אשר קראה למדינות אחרות "להעריך מחדש את יחסיהן עם ישראל".
דו"ח ראשוני זה מביא סקירה המדגימה כיצד ארגונים הממומנים בידי הקרן החדשה לישראל תרמו לדו"ח גולדסטון וקידמו אותו לאחר פרסומו. נוסף על כך, מצורפים תקצירים של פעילותם המרכזית של כ-20 ארגונים אשר זוכים למימון הקרן.
| ארגון לא ממשלתי | מלגות הקרן החדשה לישראל 2006-2008 |
הערכה של סכומי מימון מטעם ממשלות אירופיות 2006-2009 |
| האגודה לזכויות האזרח בישראל | $2,371,443 | $642,923 |
| עדאלה | $1,045,292 | $915,703 |
| עיר עמים | $958,237 | $1,241,439 |
| במקום | $923,221 | $1,206,959 |
| נשים נגד אלימות | $794,500 | לא ידוע |
| בצלם | $785,285 | $3,086,243 |
| מוסאוא | $517,642 | $422,895 |
| רופאים לזכויות אדם – ישראל | $503,537 | $869,245 |
| המוקד להגנת הפרט | $499,765 | $2,648,056 |
| מדה אל-כרמל – המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי | $450,000 | $89,089 |
| קואליציית נשים לשלום | $285,509 | Unknown |
| אגודת הגליל | $257,500 | $114,457 |
| מרכז אעלאם | $229,700 | אין נתונים |
| שוברים שתיקה | $200,855 | $409,139 |
| מחסום Watch | $165,198 | $356,329 |
| אגודת אל-אהאלי | $104,054 | אין נתונים |
| הפורום הערבי למיניות, חינוך ובריאות | $72,408 | לא ידוע |
| אגודת אל-יתר | $50,000 | לא ידוע |
| הועד הציבורי נגד עינויים בישראל | $48,888 | $928,335 |
| גישה | $35,625 | $735,094 |
ארגונים לא ממשלתיים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל וגולדסטון
הצהרה בכתב
קבוצה של ארגונים לא ממשלתיים ישראליים – האגודה לזכויות האזרח בישראל, עדאלה, במקום, גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם – ישראל, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ויש דין – הגישו הצהרה בכתב לועדת גולדסטון (30 ביוני, 2009) אשר איננה מתייחסת לפשעי המלחמה שבוצעו בידי החמאס, "אלא רק מציעה את נקודת המבט הברורה שלנו – הפרות זכויות אדם שישראל צריכה עליהן לתת את הדין"1. הארגונים יצאו בהכרזות שמקורן בהשערה בלבד בנוגע למניעי פעולת צה"ל נגד החמאס, וטענו כי "..לדרגה שהדבר תוכנן כמבצע עונשין אשר מטרתו המרכזית לא הייתה השגת מטרות צבאיות ממשיות, אלא גרימת נזק מכוון כצעד מרתיע ומעניש" – זאת על אף מחסור בידע שאפשר פרסום בהכרזה כזו.2
ההצהרה האשימה את ישראל בכך ש"הפגיזה במכוון וביודעין מוסדות אזרחיים", וגיבתה את טענת קואליצית הארגונים ש"ישראל סטתה מהעקרונות שמאפשרים לפגוע במטרות צבאיות בלבד, והיא פגעה באתרים אזרחיים במאמץ להגיע להישגים פוליטיים".3 להאשמות רבות אין שום אסמכתות, בדומה לטענה כי "אסירים רבים…הוחזקו בבורות בקרקע…אשר נראה כי נחפרו בידי הצבא"4; פרטים אחרים זכו להפניה שמקורותיה היו "מידע שמצוי ברשותנו".5
תמיכת הארגונים הלא ממשלתיים בגולדסטון
מאז חודש אפריל 2009, כאשר ריצ'רד גולדסטון מונה להוביל את ועדת החקירה של האו"ם, ארגונים לא ממשלתיים שנתמכים בידי הקרן החדשה (כמו גם ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים) דחקו בישראל לשתף פעולה עם החקירה ותמכו בטענה כי מנדט החקירה היה "מאוזן". בתורו, גולדסטון תמך באמינות הקבוצות הללו בכך שנשען באופן משמעותי על פרסומיהם, וחזר על טענותיהם ללא בדיקה או ביקורת, קרא לפעילי הארגונים "להעיד בפניו", שיבח את "אמות המידה הגבוהות והמקצועיות" שלהם בעודם עובדים ב"נסיבות קשות ביותר", והגן עליהם מ"הדיכוי" של ממשלת ישראל. לבסוף, מאז הפרסום הראשוני של דו"ח גולדסטון (15 בספטמבר, 2009) ובמהלך כל ההליכים במועצת זכויות האדם של האו"ם, ארגונים לא ממשלתיים אלו תמכו פעם נוספת בגולדסטון, ושידלו את ארצות הברית, האיחוד האירופי ואחרים, לאמץ את המסקנות וההמלצות של הדו"ח, שנקבעו עוד לפני כתיבתו.
ארגון בצלם, אשר יצא במסע הסברה ל"חקירה אמינה ועצמאית" של מבצע "עופרת יצוקה" מאז ינואר 2009, דחק בישראל לשתף פעולה עם גולדסטון, ו"העניק סיוע לצוות הבדיקה של ועדת גולדסטון במשך כל תקופת עבודתה". לאחר פרסום דו"ח גולדסטון, מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, טענה ש"ישראל יכולה להאשים רק את עצמה" בנוגע למסקנות וההמלצות החד-צדדיות של הדו"ח. היא גם הצהירה שישראל "יורה בשליח וקוברת את ראשה בחול".
מאוחר יותר, בצלם יצא בביקורת נגד גולדסטון בכך ש"מיסגר את המבצע הצבאי של ישראל כ'חלק ממדיניות כוללת שמטרתה להעניש את אוכלוסיית עזה על יכולתה להתאושש", ועל "המינוח הזהיר ביותר בנוגע לפשעי החמאס". למרות זאת, ארגון לא ממשלתי פוליטי זה ממשיך "לסנגר ל…המלצה העקרונית: שישראל תחקור חשדות שכוחותיה עברו על המשפט ההומניטארי הבינלאומי".
עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, גישה, המוקד, רופאים לזכויות אדם-ישראל, הועד הציבורי נגד עינויים ויש דין פרסמו הצהרה משותפת אשר קראה לישראל "לקחת את הדו"ח ברצינות" ו"לשתף פעולה עם מנגנון פיקוח בינלאומי אשר יבטיח הן את עצמאות החקירה ואת יישום מסקנותיה".
(1) Submission of Human Rights Organizations based in Israel to the Goldstone Inquiry Delegation,” June 2009, pg. 3"
