פרופ' יוג'ין קונטורוביץ: "נעשה צדק אמיתי בכך שמדינות אמיתיות החלו לבטל את חברותן בבית הדין הפלילי הבינלאומי זמן קצר לאחר הכרתו בלא-מדינה 'פלסטין'"
בדיון שנערך אתמול (שני) באוניברסיטת בר-אילן, דנו מומחים בחששות לגבי עתידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) והשפעתן הפוטנציאלית של ההתפתחויות האחרונות על ישראל.
הפאנל בחן את החלטתן של מדינות אפריקאיות לפרוש מבית המשפט, הצעות חוק בנוגע להתנחלויות בישראל, כתבי אישום אפשריים נגד חיילים אמריקאים ובריטיים, וכן את ההשפעה של הסוגיות הללו על החקירה המתמשכת של בית הדין הפלילי הבינ"ל נגד ישראל.

בפאנל השתתפו פרופ' ג'ראלד שטיינברג, פרופ' למדע המדינה מאוניברסיטת בר אילן ונשיא מכון המכון NGO Monitor, אן הרצברג היועצת המשפטית של NGO Monitor , פרופ' יוג'ין קונטרוביץ פרופ' למשפטים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך מנהלת התכנית למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, פרופ' אבי בל פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת סן דייגו.

פרופ' יוג'ין קונטרוביץ, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן: "בית הדין הפלילי הבינלאומי כבר אינו מוסד רב עוצמה, אלא מוסד שהוחלש פוליטית, שכן שבחודשים האחרונים מדינות רבות הכריזו על רצונן לבטל את חברותן בו. אולי נעשה צדק אמיתי בכך שמדינות אמיתיות החלו לבטל את חברותן בבית הדין הפלילי הבינלאומי זמן קצר לאחר הכרתו בלא-מדינה 'פלסטין'".

פרופ' אבי בל התייחס לכך שבית המשפט הבינ"ל מרבה להשתמש במונחים פוליטיים במקום במונחים משפטיים, לרבות פרשנויות מרחיבות על הכיבוש ועל ההתנחלויות, ואמר כי "כאשר הפשע מתרחב להכל, זה הופך את כולנו לפושעים".

גם עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש התכנית לביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש המחלקה לדין בינלאומי בצה"ל, דנה בדמיון בין אופיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ואופייה הפוליטי של מועצת זכויות האדם של האו"ם. עם זאת, סייגה זאת ואמרה כי "אין עדיין הוכחות כי בית המשפט יהפוך לפוליטי באופן מובהק… אולם, לישראל יש טיעונים טובים ועליה להציג אותם".

אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor: "בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא מוסד צעיר שבונה את הלגיטימיות שלו. עם זאת, נראה שמשרד התובע חוזר על טעויות של ארגונים בינלאומיים אחרים החוקרים סכסוכים מזוינים ומסתמכים בעיקר על טענות לא מאומתות של ארגונים פוליטיים. במקרה של חקירת מבצע צוק איתן, הארגונים הללו כוללים באופן כמעט בלעדי כאלו המקדמים את הנרטיב הפלסטיני, בהם מספר ארגונים עם קשרים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין". אם בית הדין מבקש להיראות כמוסד אמין בביצוע חקירות אמיתיות, התובע חייב לסיים את הפרקטיקה הזו".

פרופ' ג'ראלד שטיינברג, פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן ונשיא NGO Monitor: "המשא ומתן על הקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי מהווה חלק חשוב מהסיפור כולו. אין ספק שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוא גוף פוליטי מלבד היותו גוף משפטי. ארגונים לא-ממשלתיים רבים, לדוגמה: אמנסטי אינטרנשיונל ו- Human Rights Watch, מנסים להשתמש בבית הדין כזירה נוספת לפעילות של לוחמה משפטית, דמוניזציה של ישראל, וטענות על הפרה של זכויות אדם ופשעי מלחמה".