ארגוני זכויות אדם, המקבלים מימון ישיר מממשלות אירופה, מוחים נגד קריאות הרשות הפלסטינית לקצץ משכורות לאסירים בעזה ובגדה המערבית. ארגונים כמו אל-חק, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), חוריאת ואל-דמיר, טוענים כי לאסירים ביטחוניים יש "זכות" לקבל משכורת, וכי השעיית המשכורות היא הפרה של המשפט הבינלאומי. חלקם אף מזהירים מפני השלכות בשטח, במידה והרשות הפלסטינית תמנע את הזרמת התשלומים.

בשנים האחרונות, מספר מדינות אירופאיות הצטרפו לארצות הברית בדרישה שהרשות הפלסטינית תשים קץ למדיניות תשלום המשכורות לאסירים פלסטינים שהורשעו בביצוע פעולות טרור. בריטניה הקפיאה חלק מהסיוע שלה לרשות הפלסטינית, גרמניה פתחה בחקירה בנושא, נורבגיה דרשה שלא יבוצע שימוש בכספם למטרה זו, בהולנד הוגשה הצעה פרלמנטרית והאיחוד האירופי הסתייג מתופעה זו והדגיש כי "קצבאות…לאסירים פלסטיניים.. מעולם לא מומנו על ידי האיחוד האירופי".

עם זאת, הצהרות הארגונים הפלסטיניים אינן עולות בקנה אחד עם המדיניות הרשמית האירופית המתנגדת להעברת כספים למחבלים עם דם על הידיים שיושבים בבתי הכלא בישראל. בנוסף, תמיכת הארגונים בתשלומים אלו מנוגדת להגדרתם כארגוני "זכויות אדם".

למשל, מנכ"ל ארגון אל-חק, שעואן ג'ברין אמר כי "אם זכויותיהם [של האסירים] נשחקות אנו ניצבים בפני משבר אמיתי בחברה הפלסטינית והמצב הולך לקראת פיצוץ". לפי החלטת בית המשפט העליון בישראל, לג'ברין יש קשרים לכאורה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין.

מנכ"ל המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, ראג'י סוראני, אמר כי "ההחלטה להשעות משכורות של אסירים לשעבר הכתה בתדהמה את האסירים, משפחותיהם, וכלל הפלסטינים, שכן החלטה זו אינה חוקית, אינה מוסרית, ומהווה הפרה של חוקי יסוד והמשפט הבינלאומי". ב-25 ביולי 2017, הארגון ערך אירוע בנושא "השלכות השעיית משכורות אסירים לשעבר על זכויותיהם הסוציו-אקונומיות". סוראני עצמו הורשע בשנות ה-80' בגין חברותו בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין.

הארגון הפלסטיני אל-דמיר הצהיר ב-6 ליוני 2017, כי הוא "מגנה ומוקיע את החלטת הממשלה ברמאללה לקצץ במשכורותיהם של מספר אסירים משוחררים בגדה המערבית ובעזה. מדיניות בוגדנית זו משרתת את הדרישה הישראלית והאמריקאית לעצור תשלום משכורות לאסירים…". גם מנכ"ל ארגון חוריאת, חילמי אל-אראג', אמר כי "לגעת בזכויות האסירים, פירושו מתקפה על המאבק הפלסטיני".