פעילות

• עמדתו המרכזית של הארגון היא כי "ממצאים ארכיאולוגים לא צריכים להוות הוכחת בעלות על איזור מסויים עבור אף אומה, קבוצה אתנית או דתית." פעילי הארגון מאמינים כי "ממצאים ארכיאולוגים מספרים סיפור מורכב ונפרד מהסיפור הדתי והמסורתי… ומתנגדים לנסיונות להשתמש בממצאים הארכיאולוגים לצורכי לגיטימציה לפעולות המזיקות ופוגעות בקהילות אחרות."
• כך, פעילי עמק שווה טוענים כי "מטרתם לקעקע את התפיסה הרואה בש‫רידי העבר כלי במאבק הלאומי המצדיק פגיעה בקבוצות מוחלשות", ומקדמים נרטיב מעוות ועמדות לא מבוססות התומכים בנרטיב הרואה את הפלסטינים כקורבנות בלבד ואת ישראל כצד התוקפן.
• הארגון משתמש ברטוריקה פוליטית מוטה ומאשים את ישראל בשאיפה להרוס כפר פלסטיני "לצרכים ארכאולוגיים".  ‬
• בראיון לאתר "שיחה מקומית" הארכאולוג יונתן מזרחי מעמק שווה השווה בין מנהרות הטרור של החמאס לבין החפירות שארכאולוגים מנהלים במזרח ירושלים: "המנהרות שישראל חופרת מתחת לעיר העתיקה וסילוואן הן בעיני סכנה חמורה יותר מהמנהרות בדרום, והדרישה של כולנו צריכה להיות שבשלב הראשון ישראל תחדל מן החפירות הללו".
• עמק שווה פועל אצל ממשלות אירופה לקידום עמדתו בעניין הסכסוך. במקרים רבים אלו אותן הממשלות אשר תורמות לארגון. ניירות מדיניות של האיחוד האירופי מבוססים במקרים רבים על מידע שמגיע אל נציגי האיחוד מהארגונים הנתמכים. כתוצאה ממצב זה האיחוד האירופי ומדינות אירופה נמצאים במעין "מעגל סגור" בו הם שומעים רק קול אחד ועמדה אחת לגבי הסכסוך.
• עמק שווה הוביל פרויקט בשנת 2016, המיועד : "לקדם את זכויות האדם של תושבי ירושלים המזרחית לאדמותיהם ולמורשתם התרבותית באזור מגוריהם." הפרוייקט מומן על ידי מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון ממשלתי משותף של שבדיה, שווייץ, דנמרק והולנד) בסכום של 50 אלף דולר. במסגרת הפרוייקט נכתב בראשית 2018 דו"ח מטעם ראשי משלחת האיחוד האירופי בירושלים. הדו"ח מציין כי "ישראל מפתחת אתרים ארכיאולוגיים ופרויקטיים תיירותיים כדי להכשיר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות בשכונות הפלשתניות בירושלים". הדוח מתייחס במיוחד לפרויקטים תיירותים במזרח ירושלים המשמשים "ככלי פוליטי לשינוי הנרטיב ההיסטורי ולתמיכה,לגיטימציה והרחבת ההתנחלויות". הדו"ח מזכיר את פרויקט הרכבל המציע עצירות על "אדמות שהוחרמו", והקמת פארקים לאומיים בלב אתרים עירוניים. בנוסף, בדו"ח מציין כי "מזרח ירושלים היא המקום היחיד שבו מוצהרים גנים לאומיים על שכונות מאוכלסות". על פי מחקר של NGO-MONITOR הדו"ח של משלחת האיחוד האירופי, מתבסס על הפרויקט שעמק שווה הוביל.
• בין ינואר 2016 לדצמבר 2017 האיחוד האירופי מימן פרויקט עבור עמק שווה בשווי 267 אלף אירו. הפרויקט מיועד "לקדם שינוי במדיניות הישראלית  בנוגע להסדרת אתרי המורשת והממצאים הארכיאולוגיים בשטחים הכבושים".
• באפריל 2017 הארגון קרא לציבור שלא להגיע לאתרי התיירות ביו"ש במהלך פסח בטענה כי: "בחירת מסלול טיול – מעשה פוליטי".
• הארגון פועל במישור המשפטי ומרבה להגיש עתירות לבתי המשפט כנגד אתרים ארכיאולוגים מעבר לקו ירוק. בתוך כך, הארגון עתר לבג"ץ כנגד בית ספר שדה כפר עציון (11 ביולי 2016), עתירה שנמשכה לאחר שהובהר כי בית הספר ניהל את האתר "אמת הביאר" כנדרש בחוק, וכנגד תל שילה (19 בפברואר, 2017).·
• במרץ 2016 הופץ ברשתות החברתיות קטע וידאו הטוען כי מדינת ישראל חופרת מנהרות מתחת למסגד אל אקצא. בסרטון מתראיין ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח, המזהיר מפני המתקפה הציונית נגד אל אקצא, וכן מופיע בו גדעון סולימאני, פעיל בכיר בארגון עמק שווה, וממייסדיו. בסרטון נראה סולימאני, רכז השטח והפעילות הארכיאולוגית של 'עמק שווה', כשהוא מדבר על החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות מתחת לעיר העתיקה ואומר: "…הם חופרים שם, יגיעו לאיזו מנהרה, תעלה עתיקה, ייכנסו מתחת ויגיעו מתחת לאל אקצה".
• בראיון בספטמבר 2016 אמר יונתן מזרחי, מנכ"ל עמק שווה כי: "עדיף שאתר ארכיאולוגי יהיה קפוא מאשר שיעבור לידיים של המתנחלים".
• בפברואר 2017 הארגון חתם על מכתב רשמי לשגריר בלגיה בישראל, יחד עם ארגונים ישראליים אחרים הממומנים ע"י ממשלות זרות, הקורא לממשלת בלגיה להגביר את התמיכה בארגונים אלו נוכח הקשיים שארגונים אלו ניצבים בפניהם. הקשיים, כך מפורט במכתב, נובעים מהנסיונות של ממשלת ישראל להשתיק קולות ביקורתיים (הכוללים חקיקה בנושא) וכן מהלחץ הבינלאומי שישראל מפעילה כנגדם.
• הארגון גם טוען כי "כדי שנוכל להידבר עם הפלסטינים על חיים משותפים ועל כבוד הדדי, הארכאולוגיה הישראלית עצמה חייבת לעבור שינוי יסודי ומהותי. היא חייבת להפסיק להשתתף במאבק הזהויות, ולהפוך לארכאולוגיה אנושית יותר ושוויונית יותר". טענה זו מתעלמת לחלוטין מתפקידם של הפלסטינים בסכסוך.

תרומות מישויות מדיניות זרות (בשקלים חדשים):

**הנתונים לשנת 2018 מבוססים על דוחות רבעוניים.