נושאים:מבוא לארגונים לא ממשלתיים: פעילות, מימון ותפקידם בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל

התמקדות חסרת פרופורציות בסכסוך הערבי-ישראלי

היקף ואופי המימון הממשלתי הזר לארגונים לא ממשלתיים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי הוא ייחודי בהשוואה לאזורי עימות אחרים ברחבי העולם. למשל, המחקר של NGO Monitor מראה כי במהלך השנים 2010-2007 (המידע המקיף ביותר שזמין) מנגנון המימון הגדול ביותר של האיחוד האירופי – המנגנון האירופי לדמוקרטיה וזכויות אדם (EIDHR) – הקצה 57% מתקציב "תכנית התמיכה המדינתית" במזרח התיכון לישראל או לרשות הפלסטינית, אך לא הקצה שום מימון לסוריה, עיראק, ערב הסעודית ולמדינות נוספות בהן יש צורך בקידום תחומים אלה.

ממשלות אירופאיות לא מספקות שום הצדקה למימון הלא מידתי המועבר לפרויקטים של ארגונים לא-ממשלתיים בישראל, בגדה המערבית ועזה, כמו גם לקמפיינים פוליטיים הנלווים אליהם באירופה ובאו"ם. השפעת הכסף הממשלתי מורגשת ביתר שאר בשל שימוש בו כדי לפעול אצל ממשלות באירופה וצפון אמריקה, להתנגד החקיקה ולהשפיע בנושאים מקומיים ופנימיים אחרים בישראל.

אם אירופה הייתה מבקשת להשפיע על המדיניות, הפוליטיקה, ועל החברה בארצות הברית, זה היה כרוך בהעברות שנתיות של מיליארדי דולרים לארגונים אמריקאים המתמקדים בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, כגון הפלות, פיקוח על נשק, גזע, והגירה. ניתן להניח  שגם קמפיין בקנה מידה קטן במימון ממשלות זרות היה גורם להתנגדות מידית אצל דמוקרטיות אחרות. אותם סטנדרטים אינם נאכפים בישראל, בה תופעת המימון הממשלתי הזר לארגונים הפעילים בנושאים רגישים הפכה לנורמה.

שקיפות

ממשלות וסוכנויות הסיוע שלהן מעבירות מענקים גדולים לארגונים לא-ממשלתיים, לעתים עם שקיפות מועטה או ללא שקיפות כלל. במדינות רבות, פרטים כגון הליך קבלת ההחלטות, מקבל המענק, סכום, פרויקט, ומשך פעילותו אינם נגישים לציבור, תוך הפרה של העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. בתגובה לבקשות לגילוי מידע במסגרת חוק חופש המידע האירופי, NGO Monitor ואחרים קיבלו מסמכים, אך אלו נערכו באופן שיקשה על זיהוי הפרטים. פקידי ממשל באירופה טענו כי חשיפת הנתונים המתייחסים למימון ארגונים לא-ממשלתיים הם סודות מדינה, וחשיפת תהליכי קבלת ההחלטות תהיה "סכנה לביטחון הציבור".

לסודיות זו מתלווה,חוסר אחריותיות ופיקוח. ממשלות אינן נותנות דין וחשבון לבוחריהם, לקהלים שעליהם הארגונים משפיעים, ואף למחוקקים שכולם מתקשים לגשת למידע על המימון בשל חוסר שקיפות.

מימון ממשלתי

ממשלות מספקות מיליוני דולרים באמצעות משרדי החוץ וסוכניות הסיוע הממשלתיות לארגונים שטוענים כי הם מקדמים אג'נדות של זכויות אדם. מתעוררות מספר בעיות כאשר הכסף הזה משמש למטרות פוליטיות במדינה זרה. כאשר מדינה לוקחת כספי ציבור ונותנת לארגון לא-ממשלתי במדינה אחרת, למשלמי המסים אין שום יכולת השפעה על הליך קבלת ההחלטות או חלוקת הכספים (במיוחד כשיש חוסר שקיפות). מטריד עוד יותר הוא כי ממשלות אלה יכולות להשפיע באופן ישיר על תהליכים הדמוקרטיים של מדינה אחרת באמצעות מימון ארגונים המקדמים אג׳נדה, שלעתים קרובות אינה מייצגת את השחקנים בשיח הציבורי. בישראל, אופי ההשפעה החיצונית הוא ייחודי, בעיקר כאשר מדובר על מימון עבור התנגדות למדיניות הממשלה וקידום החרם על ישראל.

לחץ כאן כדי ללמוד עוד על מימון ממשלות לארגונים לא ממשלתיים

מימון ממשלתי עקיף

ממשלות גם מספקות מימון לארגונים באופן עקיף, דרך ארגוני סיוע כנסייתי וארגוני סיוע הומניטארי אחרים. ארגונים אלה, כגון טרוקרה (אירלנד), Misereor (גרמניה), ו-DanChurchAid (דנמרק), מקבלים את מרבית התקציבים שלהם מממשלותיהם (בתוספת כספים נוספים מהאיחוד האירופי וגופים בינלאומיים אחרים), ובתמורה מממנים ארגונים לא-ממשלתיים ברחבי העולם. ברוב המקרים, ארגוני הסיוע שמשמשמים מעין "מתווכים" בין המדינות לבין הארגונים מקבלים "צ׳ק פתוח", והממשלות אינן מודעות לנעשה עם כספן. ערוץ מימון זה מחמיר את חוסר השקיפות שכבר קיים במימון ממשלתי.

הדבר גם מאפשר לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים לקבל כספים שמקורם ממשלמי המסים, ללא ידיעת האחרונים, וללא לקיחת אחריות של הממשלות על הפרויקט או פעולות של הארגונים המעונקים.

קרנות פרטיות

מימון מארגונים ואנשים פרטיים מייצג אינטרסים אישיים, ואינו משקף את היחסים בין המדינות עם הדרג המדיני ואינו משקף את קשריהן. לקרנות פרטיות אין את אותן דרישות השקיפות כמו ממשלות, כך שתורמים חופשיים לתרום כסף לאיזה מטרות שירצה הפרט או כפי שהקרן רואה לנכון.

חוק השקיפות הישראלי

בשנת 2011 עבר בכנסת ״חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי יישות מדינית זרה״, המחייב ארגונים ללא כוונת רווח (עמותות) להנפיק דוחות רבעוניים על כל תרומה העולה על 20,000 ש"ח שהתקבלה מיישות מדינית זרה (מימון ממשלתי ישיר ועקיף). דוחות אלה מוגשים לרשם העמותות, והאחרון מפרסם אותם במערכת הדיווח באתר האינטרנט שלו. הנתונים (אשר ניתן לראות כאן) מספקים מידע חשוב לגבי תופעת המימון הממשלתי לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים הפעילים בסכסוך הישראלי-ערבי.

רמות גבוהות אלה של שקיפות מגדירות אמת מידה עבור ממשלות אחרות לשאוף אליה, כיוון שאלה לוקות בחוסר שקיפות ומנהל לקוי באשר לתרומות שהן מעניקות לארגוני חברה אזרחית.