גרמניה היא אחת מהמדינות המובילות בעולם במתן סיוע לפיתוח. במונחים מוחלטים, גרמניה היא התורמת השנייה בגודלה אחרי ארה"ב (10.2 €מיליארד ב-2011). גרמניה התחייבה להגדיל את התקציב הסיוע שלה לפיתוח ל-0.7% מההכנסה הלאומית הגולמית (GNI) בשנת 2015.

המשרד לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (BMZ) הוא המשרד המוביל המפתח את הקווים המנחים ואת העקרונות של מדיניות הפיתוח הגרמנית, וקיבל תוספת תקציבית של 13.5% עבור 2016. כפי שצוין על ידי המשרד, "תוספת התקציב תעזור לנו…להגדיל את שיתוף הפעולה החשוב עם החברה האזרחית, ארגוני דת, עיריות בגרמניה והמגזר הפרטי". בהתאם למטרה זו, 12.7% (942.8 מיליון אירו) מתקציב המשרד ב-2016 מוקצב ישירות "לחברה אזרחית וקבוצות ומוסדות עסקיים".

BMZ רואה בשותפות שלו עם החברה האזרחית מוקד לסיוע לפיתוח ופרסם אסטרטגיה מפורטת ל"שיתוף פעולה ממשלה-חברה אזרחית במדיניות הפיתוח לאחר 2015". שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במספר תכניות משותפות בחסות ממשלת גרמניה, שסיפקו פלטפורמות ייעוץ וסיוע כספי לארגונים לא ממשלתיים ועירבו אותם בתהליך קבלת החלטות.

לדוגמה, "קבוצת העבודה על שלום ופיתוח" (FriEnt) היא התאחדות של תשעה ארגונים ממשלתיים, ארגונים כנסייתיים, רשתות של ארגונים לא-ממשלתיים חברתיים ופוליטיים – כולם תחת קורת גג אחת. על פי האתר, מטרת FriEnt היא החלפת מידע, "קידום שיתוף פעולה" ו"בניית יכולות". שרות השלום האזרחי (ZFD), הוא תכנית במימון BMZ ש"תומכת בפרויקטים שמכוונים לפתרונות לא אלימים לסכסוכים באזורים שונים בעולם" ו"שולחים מומחים לסייע לארגונים שותפים מקומיים". תכנית זו מורכבת מארגונים לא ממשלתיים עצמאיים, רשת ארגונים לא-ממשלתיים וארגונים כנסייתיים, לצד הסוכנות הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי (GIZ) – ארגון פדרלי שהמנדט שלו הוא "לתמוך בממשלה הגרמנית בהשגת יעדיה בתחום של שיתוף פעולה בינלאומי לשלום ופיתוח בר קיימא".

אלו משקפים מערכת רבת זרועות ומורכבת המערבת שחקנים עם סדר יום דתי ו/או פוליטי גלוי, כולל קרנות פוליטיות הקשורים למפלגות גרמניות (Stiftungen), ארגונים כנסייתיים, וארגונים לא-ממשלתיים. שחקנים אלו לעתים קרובות קשורים למספר תכניות ממשלתיות ובכך מחזקים את יכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה הגרמנית ולהקצות מיליוני אירו לארגונים ישראליים ופלסטינים הפעילים בסכסוך הערבי-ישראלי.

מספר מצומצם של תורמים לארגונים העריכו מחדש את המימון המועבר לארגונים והפסיקו לממן כמה מהם לאחר שהתוודעו לפעילותם. עם זאת, המשך המימון דרך ערוצים אחרים מרמז על חוסר תיאום בין תורמים גרמניים וניטור לא מספק של פעילות הארגונים.

דוגמאות נבחרות של מימון גרמני לארגונים לא ממשלתיים

  • קואליציית נשים לשלום (ב-2015, 99,877 ₪ מ-Kurve Wustrow ו-84,550 ₪ מארגון סיוע כנסייתי Bread for the World): הארגון יזם את קמפיין "מי מרוויח" ואת מסד הנתונים המזהה מטרות עבור קמפיין ה-BDS. פעילות של קואליציית נשים לשלום צולמו כשהן מחזיקות דגל של החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון המוכר על ידי האיחוד האירופי כארגון טרור האחראי לפיגועים רבים נגד אזרחים. בעקבות פרסום על ידי NGO Monitor, תמונה זו הוסרה מדף הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום.
  • זוכרות (ב-2014, 60,235 ₪ מקרן רוזה לוקסמבורג; ב-2015 , 176,290 ש"ח ממיסריאור ארגון סיוע כנסייתי): קמפיינים עבור "זכות השיבה" הפלסטינית; תומכות ב"מסגרת מדינה אחת" וחיסולה של מדינת ישראל הציונית. מממן גרמני לשעבר של זוכרות, הארגון הממשלתי EVZ, ביטל את המימון שלו לארגון בנימוק שהוא מקדם את זכות השיבה הפלסטינית.
  • מיפתאח (ב-2011, 24,416 $ מקרן היינריך בל; ב-2012, 44,702 $ מקרן קונרד אדנאואר; ב-2014, 42,293 $ מ-GIZ): פרסמו האשמות כנגד ישראל על "טבח", "רצח עם תרבותי", "פשעי מלחמה", ו"אפרטהייד". פרסמו מאמר החוזר על עלילת דם אנטישמית, בטענה שיהודים חטפו ורצחו את ילדיי הנוצרים כדי להשתמש בדמם כחלק מטקס דתי במהלך חג הפסח. בעקבות ביקורת ציבורית קשה, הארגון הסיר את המאמר אבל תקף את הבלוגר שחשף את המאמר והאשים אותו בהכפשה של הארגון תוך המעטה במרכזיות עלילת הדם בתוך המאמר. בחודש מרץ 2015, מייקל ברוכרד, ראש קרן אדנאואר ישראל, הצהיר: "מכיוון שכל צורות האנטישמיות הן בלתי נסבלים בשבילנו, קרן קונרד אדנאואר לא המשיכה את שיתוף הפעולה עם מיפתאח …" למרות שהקרן סיימה את שיתוף הפעולה שלה, GIZ השיקה פרויקט רב-שנתי חדש עם מיפתאח כמיישם המוביל, שאמור להסתיים רק ב-2019. סכום המימון לא ידוע.