Yona Shifmiler 2בתקופה האחרונה, אזרחי ישראל עדים לחילופי מהלומות ההולכים ונעשים חמורים יותר ויותר בין ארגוני ימין לארגוני שמאל. סרטון נענה בסרטון, האשמה בהאשמה. ההכפשות ההדדיות הללו מרעילות את השיח הציבורי בישראל וזאת מפני שהן מסיתות את הדיון מבחינה עניינית של סוגיות המפתח, והופכות אותו למתלהם, שטחי ועוין. היסטריית "השתולים" ו"המסיתים" מחזקות את הקיטוב הפוליטי בישראל, מבלי להביא לתועלת של ממש בבירור סוגיות היסוד של חופש הביטוי וריבונות, הנוגעות לעתידה ולאיכותה של הדמוקרטיה הישראלית (*).

מהצד הימני של המפה, "אם תרצו" זה עתה חידש את קמפיין "השתולים" שלו ומכוון הפעם נגד יוצרים ואומנים המזוהים עם השמאל. לא רק פעילי "בצלם" ו"שוברים שתיקה" נחשבים בעיניהים כמסוכנים אלא גם סופרים כמו עמוס עוז ודוד גרוסמן.

מנגד, "הקרן החדשה לישראל" הולכת ומוסיפה שמן למדורת השנאה והשבטיות. בספטמבר 2014, הארגון הודיע על שינוי אסטרטגי. תחת הכותרת "יוזמות חדשות לדמוקרטיה," הוא קבע שבכוונתו להקדיש משאבים ומאמצים לחיזוק המחנה הליברלי והפרוגרסיבי בישראל ולמעשה לקדם אג'נדה פוליטית. בהסבר למהלך, הודגש הצורך בשינוי השיח הציבורי בארץ. בפרספקטיבה של יותר משנה אחרי ההחלטה, נראה שהקרן בחרה לאמץ את המרכיבים הגרועים ביותר של השיח הציבורי הישראלי.

עם סרטון שפורסם לפני שבועיים, הקרן החדשה יוצאת למסע הכפשה נגד הימין הישראלי כולו, על מפלגותיו וגווניו השונים, מתוך שימוש בהכללות מבישות. הוא מכתים את כל הימין בהומופוביה בגלל פעילותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' ומציג את מחוייבותה של הממשלה לשמירה על הסכם הסטטוס קוו בעניין השבת כהוכחה לאג'נדה אנטי-חילונית.

הדוגמאות הללו מדגישות עד כמה המסרים המופיעים בסרטון הם רדודים, אך מסוכנות הרבה יותר הן התמונות מרצח רבין ו"חתונת השנאה," המנוצלות כדי לערוך דה-לגיטימציה למחנה פוליטי שלם. האם מישהו סבור שמשתתפי החתונה והתנהגותם מעוררת החלחלה, באמת מייצגים את הימין כולו? האם יש מישהו שחושב שמצביעי הימין של 2016 הם כולם קשורים להסתה של 1995?

העצמת הקיצונים והתייחסות אליהם כאילו הם הרוב הייתה בוודאי זוכה לגינויים מהארגון אילו היו נעשים על ידי גורמים ימניים.  אין זה קשה לתאר סרטון שבו רחבת הריקודים "מחתונת השנאה" מוחלפת בסצנות של פעילי שמאל קיצוניים לוקחים חלק בהפרות סדר בבילעין ונעלין.  את התמונה של נשיא המדינה ריבלין בכפייה היה אפשר להחליף בתמונתו של ראש הממשלה נתניהו במדי אס. אס. ואת הצילומים מרצח רבין באלו של עזרא נאווי.  סרטון כזה היה נתפס כעיוות שלא משקף את המציאות בשמאל הפוליטי, ובצדק.

השיח המכליל והמתלהם ש"הקרן החדשה" מקדמת משמאל ו"אם תרצו" מקדם מימין, יכול במקרה הטוב לחזק את רוחם של פעילים משני המחנות ולמלא אותם במנה גדושה של צדקת הדרך. אך בגלל הפגמים שבה, התעמולה הזאת לא מסוגלת לחולל שינוי של ממש בחברה הישראלית. שיפור השיח הציבורי ושמירה על חופש הביטוי הם חיוניים עבור הדמוקרטיה הישראלית אבל מאמץ זה נידון לכישלון מראש אם מי שלקחו על עצמם לפעול למענו סבורים שלהשחיר את פניהם של תומכי מחנה פוליטי שלם הוא הדרך להצלחה. מי שהתנער מהרטוריקה של "אם תרצו," צריך להסתייג מההכללות של "הקרן החדשה לישראל."

בשבועות האחרונים, השיח הציבורי בישראל מובל על ידי הקצוות של הקשת הפוליטית, על חשבונם של קולות מתונים, ענייניים ומקצועיים. בלימת התופעה הזו צריכה להיות האינטרס העליון של כל מי שהחברה הדמוקרטית יקרה לו.