ב-9 בספטמבר, פתחו הארגונים הבלגיים ברודרליק דלן ופקס כריסטי – פלנדריה ב"סיור היכרות לישראל ולפלסטין" (יסתיים ב-18 בספטמבר). מובילת הסיור הייתה אמורה להיות בריגיטה הרמנס מדסק המזרח התיכון של פקס כריסטי וברודרליק דלן.

עם הגעתה לתל אביב נאסרה כניסתה של הרמנס לישראל על ידי בקרת הגבולות והיא הוחזרה לבלגיה. היא צייצה שגירושה מדגים את "הפחד הישראלי מפעילי זכויות אדם" (תרגום מפלמית). סגן ראש הממשלה הבלגי אלכסנדר דה קרו הביע את "צערו" על כך שהיא גורשה.

הרמנס היא פעילה אנטי ישראלי שמובילה את המדיניות של ברודרליק דלן ביחס לסכסוך ולמימון הניתן לארגונים הקשורים אליו. היא דחפה את האיחוד האירופי "להתעמת עם ישראל" ביחס "הפרות שיטתיות של המשפט הבינלאומי". הארגון גם היה בין מחברי הדו"ח "סוחרים בשלום" שקרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל ולסמן מוצרים ממנה. ברודרליק דלן גם חתם על הצהרה שדוחקת בממשלת בלגיה לא לחוקק חוקים נגד קמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS).

סיורים קודמים של הארגונים כללו ביקור במחנה הפליטים בלאטה, תיאטרון יס בחברון, וההסתדרות הפלסטינית לסעד רפואי. שניים מהמשתתפים העלו את רשמיהם על הכתב וציינו כי "יכולנו לראות כיצד החומה על הכביש הראשי לבית לחם מפרידה בין שני אחים מאותה משפחה, בין חקלאי לאדמתו, בין חולה לבין בית החולים. לדברי המדריך שלנו, מרבית הפלסטינים רואים בחומה אמצעי להתפשטות טריטוריאלית של ישראל. הטענה על חששות ביטחוניים של ישראל חסרת היגיון. החומה מספרת על החיים של הפלסטינים (אותם הם תופסים כאפרטהייד) תחת כיבוש באמצעות ציורים, שירים וגרפיטי". חומר הקריאה למשתתפיםכלל את "בוקר בג'נין" של סוזן אבולווהה, ואת "ירושלים" של גיא דליל, שניהם ביקורתיים ביותר כלפי ישראל. לאחר הסיור התבקשו המשתתפים "לחנך" את הקהילות שלהם לגבי מה שהם למדו ולסייע להכשיר משתתפים חדשים.

ברודרליק דלן מממן ארגוני חרם וארגונים התומכים ב"מדינה אחת" כולל זוכרות, בדיל, קואליציית נשים לשלום, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד-פלסטין, והמרכז לסיוע ולייעוץ משפטי לנשים.