האשמות בדבר אפרטהייד

במקום להתייחס לסכסוך הערבי-ישראלי כאל עימות לאומי וטריטוריאלי, ארגונים רבים מציגים באופן שיקרי את הסכסוך כמחלוקת המונעת מגזענות יהודית כלפי הערבים. ההתייחסות לישראל כמדינת "אפרטהייד" היא המשך ישיר של החלטת האו"ם משנת 1975, המשווה את הציונות לגזענות. מטרת ארגונים אלו היא ליצור חרם בינלאומי על ישראל, בדומה לזה שיושם נגד דרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד, וכך לגרום שישראל תהיה  מדינה מצורעת.

פעילות בקמפוסים

קמפיין ה-BDS בקמפוסים ברחבי העולם, ובמיוחד הקריאות והמאמצים למשיכת השקעות מישראל ולחרם אקדמאי כלפי ישראלים, יוצר אווירה עוינת ומעוררת מחלוקות. קמפיין זה בא בעיקר בא לידי ביטוי בהחלטות לא מחייבות של אגודות סטודנטים קיצוניים לעצור השקעות של אוניברסיטות בחברות. הקמפיין בא לידי ביטוי גם במהלך אירועי שבוע ה"אפרטהייד" הישראלי, בעצרות, פרובוקציות ואירועים כמו מחסומי דמה אשר אינם מזכירים את פיגועי הטרור שבגללם הם הוקמו. ה-BDS בקמפוס לעיתים קרובות מתקיים בחזות של מכובדות ורצינות אינטלקטואלית לכאורה, למשל בכנסים פסאדו-אקדמיים המקדמים אג'נדה אנטי ישראלית ואף אנטישמית.

סימון מוצרים

הצהרות באירופה ובארה"ב בנוגע לסימון מוצרים המיוצרים בישובים ישראליים שניבנו מעבר לקווי הפסקת האש 1967 ("הקו הירוק"), הן תוצאה של לחץ מתגבר מצדם של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים. ארגונים אלה מקדמים צעדים אלו כבר מספר שנים כחלק מקמפיין ה-BDS. השפה והביטויים שנכללו בהנחיות שפרסם האיחוד האירופי בעניין דומות מאוד להמלצות שנכללו בדו"ח שנכתב על ידי 22 ארגונים הקורא לסנקציות וחרמות נוספים על ישראל. באותו אופן, ארגונים לא-ממשלתיים אנטי-ישראליים כולל ארגון "משמר זכויות האדם" (HRW) "קוד וורוד" (Codepink) וארגון "הקמפיין האמריקאי לסיום הכיבוש הישראלי" דוחפים לאכיפה של סימון המוצרים בתקנות המכס האמריקאי. הרטוריקה של “בחירת הצרכן” ו"מדיניות עיקבית" בנוגע למוצרים מהתנחלויות משרתת את אותם גורמים על מנת להסיט את הוויכוח מהמטרה האמיתים של ארגוני ה-BDS, פירוק ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

איגודי עובדים

פעילי ה-BDS טוענים שהם תומכים בעובדים הפלסטינים ומנסים לקדם את הקמפיין דרך איגודי עובדים באירופה ובצפון אמריקה. פעילים אלו קיצונים אף יותר מעמיתיהם הפלסטינים ,שנפגעים באופן ישיר מהתקפות כלכליות נגד ישראל. האג'נדה האנטי-ישראלית של חלק מהאיגודים כוללת טענות שיקריות כנגד ההסתדרות ונסיונות להדיר ישראלים מאיגודים מקצועיים.

אחריות חברתית תאגידית (CSR)

אחריות חברתית תאגידית היא מכלול של נורמות וסטנדרטים אשר משלבים שיקולים כלכליים-עסקיים יחד עם שיקולים סביבתיים, אתיים ושיקולי זכויות אדם. ארגונים לא-ממשלתיים וחברות אחריות תאגידית פועלות לקידום קמפיין ה-BDS באירופה, באמצעות שידול חברות עסקיות, מוסדות ותאגידים למשוך את השקעותיהם מישראל. במטרה לקדם את האג'נדה שלהם, קבוצות אלו מפרסמות טענות שקריות ומעוותות עקרונות משפטיים על מנת להאשים את ישראל בהפרות של זכויות אדם, וכדי לטעון כי קשרים עסקיים עם ישראל מהווים סיוע לכאורה לעבירות אלו.

הפרעה לפעילות תקינה של עסקים

פעילי שטח שמים להם למטרה עסקים המקיימים קשרים עם מדינת ישראל. אחת הטקטיקות היא להפגין בצורות שונות כולל "פלאש מוב", ושירים שונים. הניסיונות לפגוע בעסקים ישראלים בדרך כלל לא מצליחים: החנויות והמוצרים הישראליים מקבלים יחסי ציבור בחינם וקטעי וידאו המראים פעילים קיצוניים מטרידים עובדים וקונים, מרחיקים צופים ניטרליים. קבוצות פרו ישראליות ויחידים הביעו התנגדות בצורה יעילה נגד פעולות אלו על ידי רכישה יזומה של סחורות ישראליות מוחרמות.

מדינה אחת

פעילי BDS מתנגדים לריבונות יהודית ולזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. לפי אותה אדאולוגיה רוויית שנאה, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא גזעני ולא לגיטימי. אי לכך הם מתנגדים לפתרון  "שתי המדינות", מתנגדים לתוכניות כמו "מפת דרכים" ויוזמת השלום הערבית ותומכים במדינה פלסטינית אחת על כל שטחה של מדינת ישראל.

או"ם

חלק מהארגונים מקבלים גישה פורומים שונים באו"ם, דוגמת מועצת זכויות האדם. הם מגישים דו"חות כתובים והצהרות בעל פה לפורומים של האו"ם, מאשימים את ישראל בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות וקוראים לסנקציות כלכליות ואחרות נגד ישראל. בהקשר הזה, הארגונים הללו משתפים פעולה עם עם האג'נדה האנטי ישראלית של הליגה הערבית והארגון האיסלאמי לשיתוף פעולה. הוועדה לקידום הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני היא גוף נוסף של האו"ם המשמש לקמפיינים נגד ישראל.