לארגונים הנוהים אחר אג'נדות מוסריות יש מחויבות מיוחדת לפעול על פי עקרונות אתיים, דוגמת שקיפות, אחריותיות, סובלנות ואדיבות, כולל בתגובות לביקורת. למרות זאת, ניתוח פעילותם של "ארגוני שדולה פוליטיים" רבי עצמה המעורבים בסוגיות של זכויות אדם וסיוע הומניטארי מדגים את העדרם התכוף של קווים מנחים מסוג זה.

סוגיות אלה רלוונטיות לקרן החדשה לישראל, שתמכה בארגונים שמפרים באופן ברור את "הקווים האדומים" המוצהרים של הקרן בעניין התקפות של דמוניזציה נגד ישראל והציונות. בנוסף לכך, תגובותיה של הקרן החדשה לישראל לדעות חולקות וביקורת התאפיינו בחוסר סובלנות ובחוסר-אדיבות (נספח 1). בעוד בכירי הקרן החדשה לישראל ופרסומיה מתייחסים לעיתים קרובות לחשיבותם של ערכי אתיקה יהודית, דוגמת 'תיקון עולם', אלה אינם תמיד משתקפים בהתנהלות בכירי NIF.

לפיכך, NGO Monitor מציע את הקווים המנחים האתיים הבאים, בהתבסס על מודלים קיימים, על מנת להסב את "הקווים האדומים" המוצהרים למדיניות בעלת תוכן, וכדי להתייחס לחוסר-האדיבות.

א)

  1. הקרן החדשה צריכה לדון ברמת הועד המנהל בקווים מנחים מחייבים בעניין המימון ולאמצם, קווים שיפרטו אילו פעילויות שדולה הקשורות לדמוניזציה יאסרו על ארגונים הממומנים באופן ישיר או עקיף על ידי הקרן. על הקרן להצהיר על קווים מנחים אלה בצורה ברורה כדי להבטיח שקיפות, ולפרסמם.                                                                                                                                                                          קווים מנחים והגדרות קיימות כוללים את "הגדרת העבודה לאנטישמיות" של מרכז המעקב אחר גזענות וקסנופוביה של האיחוד האירופי, ואת "המדיניות בנוגע לתוכניות הקשורות בישראל על ידי מקבלי מענקים" של פדרציית הקהילות היהודיות של סן-פרנסיסקו בארה"ב משנת 2010 (נספח 2)
  2. בהתבסס על אמות-מידה אלו הקווים המנחים של הקרן החדשה צריכים לאסור על מקבלי המענקים לעסוק ב:
  • חרם, משיכת השקעות, וסנקציות (BDS)
  • האשמות של "אפרטהייד", "טיהור אתני", ומושגים דומים שמשמשים לדמוניזציה של ישראלים או של ישראל, וטענות ל"פשעי מלחמה", או "פשעים נגד האנושות", המבוססות על עיוותים חמורים של החוק הבינלאומי. טקטיקות אלה נולדו בהצהרת פורום הארגונים הלא ממשלתיים בועידת דרבן משנת 2001, שקראה ל"בידוד מוחלט ושלם של ישראל" באמצעות סנקציות, חרמות ותהליכים משפטיים.
  • "לוחמה משפטית" – איומים או פעולות משפטיים נגד בכירים ישראלים בחו"ל.
  • פעילויות הקשורות לאו"ם שמקדמות לוחמה משפטית ודמוניזציה, כולל דו"ח גולדסטון.
  • התנגדות למעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כולל קריאה לביטול המסגרת היהודית של המדינה; "פתרון המדינה האחת לשני עמים"; טענות בדבר "זכות השיבה" הפלסטינית; או פסילת חוק השבות של היהודים.
  • הצהרות או פעולות אנטישמיות.
  1. מימון לארגונים שנמצא כי הפרו את הקווים המנחים, צריך להיפסק באופן מיידי.
  2. אותם הקווים המנחים צריכים להיות מיושמים לכל המימון המונחה על ידי תורמים חיצוניים.

ב)

על הקרן החדשה לישראל לייסד משרד מבקר עצמאי, שיאויש ויופעל ללא מעורבות ההנהגה המרכזית של הקרן החדשה לישראל.

  1. בהתבסס על מספר המענקים, מספר אנשי הצוות הנחוצים וכישוריהם, וגורמים נוספים, אחוז מסוים מסך התקציב הכולל של הקרן החדשה יוקצה לאיוש משרד זה.
  2. על משרד המבקר לחבר דו"ח חצי-שנתי על פעילויות שדלנות של ארגונים שזוכים למענק, כדי לוודא את הציות לקווים המנחים. סיכום המידע והניתוח יהיה נגיש לחבר המנהלים ולאחר מכן, להישלח לתורמים ולהתפרסם.
  3. משרד המבקר צריך לשמש גם כגוף מחקר עצמאי לתלונות שמוגשות כתוצאה מחוסר-סובלנות והצהרות או אמירות שאינן אדיבות מצדם של בכירי ועובדי הקרן החדשה לישראל.

נספח 1 – חוסר סובלנות וחוסר כבוד על ידי הקרן החדשה לישראל

  • מודעת הקרן החדשה לישראל, "מי מפקח על NGO Monitor" (בעיתון Jerusalem Post, ב-24 במאי, 2010): NGO Monitor הוא…אנטי דמוקרטי בעיקרון ובמעשה". "NGO Monitor הוא שופר של הימין הקיצוני. אין להם שום דאגה לחוסר-פניות או לשקיפות, והם רק בזים לתהליך הדמוקרטי ולדיון פתוח."
  • הפצה, של חשבון טוויטר מזויף של NGO Monitor, על ידי תומכים ועובדים של הקרן החדשה לישראל. (לדוגמא, חשבון הטוויטר של הקרן החדשה לישראל; בן מורין מנהל הדורות הבאים ופיתוח בקרן החדשה; ודידי רמז, שותף בכיר בחברת בן אור תקשורת [חברה שמרכזת פעילות בשביל הקרן החדשה לישראל]. חשבון מזויף זה, שמעוצב כך שיראה מופעל על-ידי NGO Monitor, מייחס הערות פוגעניות ביותר לארגון: "אתם צודקים – אנחנו צריכים לשלול את האזרחות של ח"כ זועבי בלי משפט או פשוט להרוג אותה?" (7 ביוני, 2010); "ההיגיון שלנו: ישראל חפה מפשע עד שתוכח אשמתה. ארגוני זכויות אדם: אשמים עד שתוכח חפותם. #אמיר מחול: ערבי עד שיוכח כבן אדם" (11 במאי, 2010); "איך קוראים לפלסטיני חי? מחבל. איך קוראים לפלסטיני מת? מגן אנושי" (9 בפברואר); "האם כל ביקורת על מדינת ישראל היא אנטישמית? וודאי שלא! לישראל יש בעיות עצומות. לדוגמא: היא עדיין מרשה לערבים בשטחה להתרבות" (9 בפברואר); "המועצה ליחסי חוץ?! באמת, התורמים שלנו ה-ר-ב-ה יותר קיצוניים מזה! טרנספר או מוות, לא החרא הזה של הבנטוסנטים" ( 8 באפריל); אתם יודעים איזה סוג של 'שקיפות' אנחנו אוהבים? את הסוג שמגיע אחרי הריסת יער של עצי זית של ערבים" (13 באפריל).
  • בן מורין, מנהל הדורות ההבאים בקרן החדשה לישראל, בלוג (30 ביולי, 2009): איור עם מחווה מגונה המכוונת כלפי פרופ' ג'ראלד שטיינברג (הוסרה מהאתר לאחר מחאה).
  • נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל (26 במרץ 2010): "ה-NGO Monitor הוא כנראה הארגון המסוכן ביותר שאיתו אנו מתמודדים" (אינה מפרטת מדוע).
  • חשבון הטוויטר של הקרן החדשה לישראל (13 באפריל, 2010):"@NGOMonitor אם תמשיכו לחזור על השקר שהקרן החדשה לישראל אחראית לדו"ח גולדסטון, עדיין תהיו שקרנים".
  • ניקולס ספיר, יושב ראש הקרן החדשה לישראל בבריטניה, "הגיע הזמן לחשוף את השקרים…" מכתב פומבי (אוגוסט 2009): "[NGO Monitor ואחרים] כנראה משקרים ומייצגים שלא כהלכה את הארגונים האלה (נתמכי הקרן החדשה) ועבודתם…"
  • חשבון הטוויטר של הקרן החדשה לישראל (14 באפריל, 2010): "ב'רבים' כוונתכם ש1% מהנתמכים שלנו הם ערבים, אותם לא תאהבו, ולא משנה מהם יגידו". (הכוונה כאן היא ש-NGO Monitor הוא גזעני, כדי להוציא מכן הכלל כל דיון תרבותי לגבי המימון של הקרן החדשה לישראל לקבוצות שקוראות לביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית.)
  • דיד רמז, שותף בכיר בבן-אור תקשורת (שמרכזת פעילויות עבור הקרן החדשה ובשביל ארגונים נתמכים), "חשיפת ג'ראלד שטיינברג ו-NGO Monitor" (ב-27 בנובמבר, 2009): "כשכבר אינם מוכנים להסתפק בדה-לגיטימציה, ניאו-קונסרבטיבים ישראלים התחילו בפעילות פרלמנטארית ממשית על מנת להשתיק התנגדות פנימית".
  • דיד רמז בחשבון הטוויטר שלו (3 ביוני, 2010): "דובר חמאס מכחיש שהארגון פעל על פי הוראות NGO Monitor כאשר הם פשטו על משרדי ארגונים לא ממשלתיים בעזה."

 נספח 2: הגדרות וקווים מנחים קיימים הרלוונטיים למימון של הקרן החדשה לישראל

  1. "הגדרת העבודה לאנטישמיות" של מרכז המעקב אחר גזענות וקסנופוביה של האיחוד האירופי – 2005 (ציטוטים):

דוגמאות לדרך בה אנטישמיות מבטאת עצמה בנוגע למדינת ישראל, תוך לקיחה בחשבון כי ההקשר הכללי יכול לכלול:

  • הכחשת הזכות של העם יהודי להגדרה עצמית, לדוגמא, על ידי טענה שקיומה של מדינת ישראל היא מאמץ גזעני.
  • יישומם של אמות-מידה כפולות על ידי דרישה ממנה להתנהגות שאינה מצופה או נדרשת מכל מדינה דמוקרטית אחרת.
  • שימוש בסמלים ותמונות המשויכים לאנטישמיות הקלאסית (לדוגמא, טענות בדבר הריגתו של ישו על ידי היהודים, או עלילת דם) כדי לאפיין את מדינת ישראל או הישראלים.

הגדרה זו משתקפת גם בקבוצה הפרלמנטרית כלל-מפלגתית נגד אנטישמיות בבריטניה.

 

  1. "המדיניות בנוגע לתוכניות הקשורות בישראל על ידי מקבלי מענקים" של פדרציית הקהילות היהודיות של סן-פרנסיסקו בארה"ב (2010) מגבילה את הזכאות של קבוצות ש"באמצעות המטרה, הפעילות או השותפויות שלהם"

משדלים או תומכים בחתירה תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בטוחה ועצמאית, כולל דרך השתתפות בתנועת החרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), בכללה או בחלקה.