מעבר לגן ולג'ונגל: על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות-האדם בישראל

למאמר המלא

תקציר

מאמר זה עוסק בפער שבין האוניברסליות של מסר זכויות-האדם, השוויון והצדק החברתי שנושאים ארגוני זכויות-אדם בישראל לבין הפרטיקולריות החברתית של מבשריו ושל מתנגדיו. אחת מהשאלות המרכזיות שתידונה בו היא השאלה מדוע עומדות "אוכלוסיות המטרה" שוב ושוב כחומה בצורה אל מול אותו מסר אוניברסלי של שוויון, צדק ושחרור שמוצע להן בלהט. מאמר זה יוצא מתוך מסגרת פרשנית החורגת מההנחות המשותפות לפעילים חברתיים ולאקדמאים ביקורתיים בישראל. הטענה המרכזית שתוצג בו היא כי הפוליטיקה האוניברסלית, הנתפסת מנקודת מבט ליברלית כמפתח לתיקון חברתי, נחווית על-ידי קבוצות שונות בחברה היהודית בישראל כאיום זהותי חמור. קבוצות אלה רואות במסר זכויות-האדם בעיה ולא פתרון. המסקנה שתעלה מניתוח זה היא כי עמדה ליברלית, המודעת להנחותיה הנורמטיביות ומכירה בקיומם ובתקפותם של עולמות משמעות אלטרנטיביים, חיונית ליצירתו של מרחב דיאלוגי. מרחב שכזה נחוץ הן להבטחת אופייה הדמוקרטי של ישראל והן לעיצובו של מרחב ציבורי משותף, שהוא סולידרי ומכבד כאחד. המסגרת הפרשנית שתוצג במאמר זה אינה תחומה לגבולותיו של המקרה המקומי, וביכולתה לשפוך אור על גילויי התנגדות למסר זכויות-האדם בהקשרים גלובליים. כך, מציע מאמר זה מתווה ראשוני לניתוח סוציולוגי-ביקורתי, שמבקש לחרוג הן מגבולותיו של המקרה הישראלי והן מגבולותיו של הדקדוק הליברלי, המעצב את סדר היום התיאורטי והמחקרי של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בנות-זמננו. (מתוך אתר "שערי משפט", הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב)

לקריאת המאמר המלא בעברית לחץ כאן