ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים, בשיתוף המדינות החברות בארגון האסלאמי לשיתוף פעולה, הם הגורמים העיקריים הדוחפים אג'נדה אנטי ישראלית באו"ם. ניתן לחזות בדינמיקה זאת במועצת זכויות האדם, בסוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים (OCHA), בוועדה לזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני ובפורומים נוספים באו"ם.

ביום שישי (ה-6 במאי) תפקידם המרכזי של ארגונים במהלכים אנטי- ישראליים התגלה במלוא עוצמתו בישיבה מיוחדת של מועצת הביטחון של האו"ם – זירה חדשה להכפשת ישראל.

מעט רקע: מצריים, אנגולה, מלזיה, סנגל וונצואלה, כולן מדינות שמציבות את ההגנה על זכויות האדם בראש סדר היום שלהן, כינסו פגישה מיוחדת על פי "נוסחת אריה" (“Arria-formula”) במועצת הביטחון, כדי לדון ב"משבר ההגנה על העם הפלסטיני". מפגשים על פי נוסחת אריה הם "מפגשים לא רשמיים, חסויים" שמדינות חברות במועצת הביטחון יכולות לכנס ומאפשרים "לחברות מועצת הביטחון לקיים דיאלוג פרטי וכנה" – במקרה זה בנוגע לטענות בדבר הפרות ישראליות של זכויות אדם והמשפט הבינלאומי.

כפי שדווח בכלי התקשורת, בישיבה זו, שגריר וונצואלה לאו"ם, העיר הערה אנטישמית, כששאל האם ישראל מתכננת "פתרון סופי לפלסטינים", בהמשך הוא הוציא מעיין התנצלות "אם העם היהודי…. נפגע מההערה"

הישיבה הובלה על ידי ארגונים לא ממשלתיים, והאשמות שלהם נגד ישראל, קדמו להערה הנבזית של השגריר.

באופן לא מפתיע, בין המשתתפים מטעם הארגונים נכחה שרה לי וויטסון, העומדת בראש מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch . וויטסון עצמה אינה חפה מהתבטאויות אנטישמיות. היא אמרה למועצת הביטחון ש"התקפות ישראל בעזה מהוות פשעי מלחמה" ו"קראה לעסקים להפסיק לפעול בהתנחלויות". בארגון HRW ידעו שהישיבה אורגנה על ידי משטרים שבמילים שלהם עצמם הוגדרו כאחראים על "משבר זכויות אדם הגרוע ביותר בעשורים האחרונים" (מצרים), "צניחה" בכיבוד זכויות אדם (מלזיה), "והפרות חמורות של זכויות אדם" (ונצואלה). למרות זאת שרה לי וויטסון ו-HRW הופיעו לישיבה ובכך הבליטו את הציניות הטבועה בטענותיהם שאכפת להם מהגנה על אזרחים.

ואז יש את "יש דין", ארגון הממומן על ידי מספר ממשלות ארופאיות, שיוצג על ידי היועץ המשפטי שלו, מיכאל ספרד. לפי דף הפייסבוק של יש דין, ספרד "הציג בפני חברי המועצה את הנתונים של הארגון ביחס לעבריינות אידיאולוגית מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים ואת ההשפעה של חוסר אכיפת החוק על חיי התושבים הפלסטינים בגדה המערבית." נציגת הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם לאו"ם, דיווחה כי ספרד טען ש"מטרת אלימות המתנחלים היא לכפות שינוי דמוגרפי על ידי גירוש פלסטינים." ספרד טען ש"כ-85% מהחקירות המשטרתיות בגין עבריינות אידיאולוגית נגד פלסטינים נסגרות בשל כישלון החקירה".

שימוש בסטטיסטיקות אלו כאילו הן יחודיות לישראל בחקירות של פשעים נגד פלסטינים, הוא מטעה לחלוטין ושימוש בהם מחוץ להקשר הוא סימן מובהק לכך שמטרתם הכפשת ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיה מראה כי ב-2013, משטרת ישראל פתחה סך כולל של 364,405 תיקים. באותה שנה הוגשו 41,482 כתבי אישום (11.4%), נתון זה נמוך יותר מאחוז כתבי האישום שהוגשו נגד מתנחלים בגדה המערבית. במילים אחרות הטענה של ספרד שפלסטינים מופלים לרעה בתחום אכיפת החוק אינה נתמכת על ידי הנתונים.

בהקשר זה, חשוב לציין שהפעילות הבינלאומית של יש דין המתמקדת בישראל ממומנת על ידי הקרן החדשה לישראל וממשלות שוויץ, הולנד, שוודיה ודנמרק (באמצעות "המנהלת"); האיחוד הארופי; בריטניה; אירלנד; נורבגיה; גרמניה ובלגיה. בשנים 2015-2012 יש דין קיבל 20,073,362 ₪ באופן ישיר ועקיף ממדינות זרות. אחוז התרומות ממדינות זרות מסך כל התרומות עמד על 93.5 אחוז.

במילים אחרות, מדינות אירופה חברו לארגונים לא ממשלתיים ולכמה מהמשטרים המדכאים ביותר בעולם על מנת להכפיש את ישראל בזירה הדיפלומטית.

אין זאת הפעם הראשונה שהקשר של ספרד ליש דין שימש לרעתה של בישראל. ספרד, בכמה פעמים שונות, סיפק עדויות (בתשלום) מטעם אש"ף במקרים בהם קורבנות טרור תבעו מארגון זה פיצויים.

בנימה זאת, חשוב לציין, כי שגריר ונצואלה העיר את הערתו האנטישמית אחרי שנציגי הארגונים הלא ממשלתיים הציגו את טענותיהם! האם אנטישמיות בוטה ולא מוסרית היא התגובה הטבעית לדרך שבה ישראל מתוארת על ידי הארגונים הלא ממשלתיים? האם ויטסון וספרד היו אמורים לצפות לתגובה אחרת ביודעם מי הם מארחי הישיבה (מלזיה, ונצואלה וכו') ומיקומה של הישיבה (האו"ם)?

על פי דף הפייסבוק של יש דין, ספרד גינה את השימוש בטרמנולוגיה של השואה שעשה השגריר, בהקשר לסכסוך הערבי-ישראלי (אין תיעוד לתגובת וויטסון, אם בכלל הגיבה).

עם זאת, תגובה לאחר מעשה אינה מספיקה. על ארגונים לא ממשלתיים לנקוט בצעדים רציניים על מנת להילחם באנטישמיות ולהבטיח כי הפעילות החד-צדדית שלהם לא תוסיף שמן למדורת האנטישמיות.

צעד ראשון וחשוב שארגונים יכולים לנקוט הוא פשוט לא להגיע לישיבות באו"ם שכל מטרתן הן הכפשת ישראל, והמדינות שיזמו אותן מפירות זכויות אדם בצורה בוטה.